פסק-דין בתיק ת"ק 19848-03-13

בתאריך 24.10.12, ברח' קיבוץ גלויות שבחיפה, לקראת הצומת עם רח' הקטר, התרחשה תאונת דרכים בין רכב התובע הנהוג על ידו ובין רכב הנתבעת 2, משאית, הנהוגה על ידי הנתבע 1         (להלן: "הנתבע") והמבוטחת על ידי הנתבעת 3.

אין חולק כי שני הרכבים המעורבים בתאונה ביקשו לפנות ימינה, לרח' הקטר וזאת בצומת הקרוב.

הנני מקבלת כמהימנה עליי לחלוטין את גירסת התובע לגבי אופן קרות התאונה ודוחה מכל וכל את גירסת הנתבע.

הנני קובעת כי בכביש שבו נמצאו הרכבים עובר לתאונה ואף בכביש אליו ביקשו להיכנס, בפניה ימינה, מצויים שני נתיבי נסיעה באותו כיוון, כפי שהעיד על כך התובע וכפי שעולה באופן מפורש וברור מהתצלומים שהוגשו לביהמ"ש, תצלומים שסומנו תק/1 ו-נק/1 ובהם נראה אף שלט תימרור ברור, המציין קיומם של שני נתיבים.

הנני קובעת כי עובר לתאונה היו שני הרכבים בעצירה, כאשר התובע נמצא בנתיב הימני ואילו הנתבע בנתיב השמאלי וכאשר שני הרכבים ממתינים לפינוי הדרך שלפניהם, כאשר הינם מבקשים לפנות בצומת הקרוב ימינה.

משהחלה תנועתם של כלי הרכב שלפני שני הרכבים המעורבים בתאונה וזאת עקב חילופי האור ברמזור בצומת הבא, ומשהתאפשרה פנייתם ימינה של שני הרכבים המעורבים בתאונה, החלו שני הרכבים בנסיעה, אך הנתבע, בפנייתו ימינה מהנתיב השמאלי, סטה אל עבר הנתיב הימני שבו נסע רכב התובע, חסם את אפשרות המשך דרכו וגרם לתאונה.

הנני דוחה את גירסת הנתבע, כמפורט בכתב הגנתו, כאילו עקף התובע את משאיתו, כשזו עצרה בנתיב האחד שבכביש, כאשר הוא, התובע, יורד לשוליים ולאחר מכן, כשהמשאית נמצאת עדיין בעצירה, הינו עולה על המדרכה ופוגע במשאית.

בעדותו בביהמ"ש, חזר הנתבע על גירסה זו, אם כי לא באופן מלא ומדוייק.

לקביעתי, דברים אלה של הנתבע אינם מתיישבים כלל עם תנאי הדרך, כפי שעלה מהתצלומים שהוגשו לביהמ"ש, לרבות התצלומים שהגיש הנתבע עצמו.

מתצלומים אלה עולה כי אין במקום כל שוליים וכי בכביש מצויים שני נתיבי נסיעה בפניה ימינה.

הנני קובעת כי הנתבע הוא שנהג ברכבו בחוסר זהירות, לא בדק כלל את מצב התנועה מימינו ולא ראה כלל את רכב התובע.

יש לציין כי בכתב הגנתו מאשר הנתבע כי כאשר התובע עצר מימין למשאית, היה זה ב "שטח מת" של המשאית, אולם בעדותו בביהמ"ש חזר בו מטענה זו והעיד כי "אני רואה הכל ואין לי מגבלה לראות ימינה" (עמ' 3 ש' 17 לפרוט').

כן אישר הנתבע בעדותו בביהמ"ש כי כדי לפנות ימינה, עליו לבצע את הפניה שלא מהצד הימני הקיצוני של הכביש וכי הינו צריך "להתרחק שמאלה" (עמ' 3 ש' 12 לפרוט').

הנתבע העיד באופן מפורש כי כלל לא בדק את מצב התנועה מימינו טרם שהחל בנסיעתו ואף לא מצא לנכון לעשות זאת למרות שהעיד כי עמד שלא בצמוד לצד הימני של הכביש אלא במרחק של     כ-1.30 מ' מהמדרכה.

לקביעתי, הוכחה נהיגתו הרשלנית וחסרת הזהירות של הנתבע, שהחל בפניה ימינה מהנתיב השמאלי שבכביש, לא נותר בנתיבו שלו אלא סטה ימינה, כשאינו בודק כלל את מצב התנועה מימינו, תוך הפרת קביעות תקנות התעבורה לעניין חובתו של נהג המבקש לפנות ימינה וכי הוא האחראי לקרות התאונה ולתוצאותיה.

הנני קובעת כי הוכח שבתאונה נגרמו נזקים לרכב התובע בסך של 9,589 ש"ח.

הנני לציין כי אכן נפלה פליטת קולמוס בדו"ח השמאי, כאשר נכתב בו כי נגרם נזק בצד ימין של רכב התובע וכאשר הנזק נגרם בצד שמאל.

כן הוכח כי נגרמה לרכב התובע ירידת ערך בסך של 1,149 ש"ח.

כל זאת, כנקבע בדו"ח השמאי, שלא נסתר בכל ראיה אחרת.